דונלד טראמפ הגיע בבחירות אלה להישג היסטורי במובן הזה שעד עתה רק אדם אחד בהיסטוריה האמריקאית, גרובר קליבלנד, כיהן כנשיא כהונה אחת בין 1885-1889, הפסיד את המערכה לכהונה שניה, המתין 4 שנים וניצח. כעת טראמפ חתום על הפעם השנייה.
הניצחון של טראמפ נטוע בכמה סיבות. הראשונה היא כלכלית. יוקר המחיה הוא תמיד אחד השיקולים העיקריים אצל בוחרים אמריקאיים כי זה מה שנוגע לכיס האישי של כל אחד. למרות שנתוני המאקרו הכלכליים של ממשל ביידן היו טובים, הבעיה הייתה בנתוני המיקרו, כאלה שחשים אותם בכל קניה בחנות או בתחנת הדלק. בוחרים אמרו בסקרים עוד לפני הבחירות שטראמפ יטפל טוב יותר בכלכלה ולכן רבים העדיפו אותו כמי שיוכל לשפר את הכלכלה האישית שלהם.
סיבה שנייה הייתה הנושא המגדרי. כנראה שהחברה האמריקנית עדיין לא מוכנה לנשיאה אישה. זוהי הפעם השנייה ב-8 שנים שטראמפ מנצח שתי נשים שונות. לאחר הניצחון על הילארי קלינטון שהייתה למתמודדת הראשונה מטעם מפלגה גדולה לנשיאות, כעת הוא משלים ניצחון נוסף על מועמדת דמוקרטית נוספת. יש בארה"ב לא מעט בוחרים גברים שאולי היו מצביעים עבור מועמד דמוקרטי ולא עבור אישה, מה גם שמדובר באישה אפרו אמריקאית. העובדה שקמלה היא אישה ואפרו אמריקאית היא עדיין מגבלה כזו שבוחרים רבים לא יכלו לקבל.
הסיבה השלישית היא הכישלון של קמלה האריס לגייס את הקואליציה של המיעוטים. הסתבר ששיעור האפרו אמריקאיים וההיספנים, ואפשר לומר שגם ששיעור היהודים, שבד"כ מצביעים למחנה הדמוקרטי, הפעם דווקא אוכלוסיות אלה הביאו להפסד שלה.
כעת אנו בפתחה של תקופת הכהונה השנייה של טראמפ. הוא נהנה משליטה מוחלטת בכל זרועות הממשל. הוא נבחר לבית הלבן, אבל גם הסנאט ובית הנבחרים יהיו בשליטת הרפובליקנים. זאת כאשר ממילא בבית המשפט העליון יש רוב לשמרנים של שישה כנגד שלושה, כאשר שלושה מתוכם הוא עצמו מינה. שליטה כזו משמעותה שלא יהיו שום אילוצים על התכניות והמדיניות של הנשיא. הוא יוכל להעביר כמעט כל דבר. אחת התוצאות האפשריות הגרועות של מצב זה תהיה חנינה שייתן לכל מי שהואשם ונכלא בגין ההתקפה על בניין הקונגרס ב-6 לינואר 2021. בנוסף, הוא יכול לתת חנינה לעצמו ולעצור את כל החקירות נגדו, למעט חקירה אחת וכתב אישום שהוגש נגדו במדינת ג'ורג'יה. במדינה זו הנושא הוא בסמכות המדינה ולא הממשל הפדרלי. במידה וטראמפ יורשע שם הוא יילך לכלא. מדובר בהתערבות גסה במערכת הבחירות של 2020, שם ניצח טראמפ במערכה הנוכחית ולכן לא בטוח שיהיה גורם משפטי שירצה לקדם את העניין.
ביחס לישראל, נתניהו התערב בצורה פחות פומבית בבחירות אלה אבל ציפה ורצה שטראמפ ינצח. ההנחה שלו היא שממשל טראמפ יהיה הרבה יותר נוח למדיניות שלו בנושאי המלחמה, הפלסטינים והשלום האזורי. הציפייה שתקופת הכהונה הראשונה של טראמפ, בה גם נתניהו היה ראש ממשלה, תחזור על עצמה, מוטלת בספק. ראשית, מפני שנשיאים בכהונה שנייה אינה פועלים באותה דרך בה התנהלו בכהונה הראשונה, זאת במיוחד כשבין הכהונות טראמפ היה מחוץ לשלטון. טראמפ מציג עצמו כאיש של שלום והמדיניות שלו בנושאים הנוגעים לישראל תהיה דומה לזו של ביידן. הוא ירצה סיום של המלחמה עד לכניסתו לבית הלבן בינואר 2025. בנוסף, הוא אמר שמעוניין בעסקה עם איראן, והדבר מנוגד לאינטרס הישראלי שסבור שהדרך להתמודד עם הגרעין האיראני הוא איום ממשי בכוח צבאי.
טראמפ בוודאי ירצה להרחיב את הסכמי אברהם שהוא עצמו היה השושבין שלהם, וירצה להוסיף להסכם את סעודיה ומדינות מפרץ אחרות. משמעות הדבר היא לחץ על ישראל שתציג לפחות אופק מדיני לפלסטינים, שהוא תנאי של ערב הסעודית לנורמליזציה. כמו כן, טראמפ יהיה מעוניין לחזור ל"תכנית המאה" שלו להסדר בין ישראל לפלסטינים שגורסת כי שלום בין ישראל לפלסטינים יבוסס על הקמת מדינה ב-70 אחוזים משטחי הגדה ומאה אחוז משטח עזה. כאן בהחלט יכולה להתעורר מחלוקת בין ממשל טראמפ העתידי לבין ממשלת נתניהו. בזמנו, כפי שנכתב בספרו של ברק רביד, טראמפ האשים את נתניהו שהוא זה שהכשיל את תכנית השלום.
טראמפ ייכנס לבית הלבן רק בינואר. עד אז יש רק נשיא אחד בארה"ב והוא ג'ו ביידן, שכעת משוחרר מכל אילוץ של בחירות. לאור זאת סביר להניח שיפעיל לחץ על ישראל לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים ולהציג עמדה שתאפשר נורמליזציה עם סעודיה ואת הקמת הציר הפרו-אמריקאי נגד איראן.
הכותב הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר אילן